בס"ד

 

הנחיות רישום לבתי הספר העל יסודיים – מגזר חרדי

 

1.               רישום התלמידים:

הורי תלמיד המבקשים לרשום את ילדם לבית הספר העל יסודי במוסד מוכר שאינו רשמי במגזר החרדי (להלן: "המוסד החינוכי" או "מוסד חינוך"), יפעלו ראשית על פי תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959 (להלן: "תקנות הרישום").

א.      מנהל מחלקת החינוך ברשות החינוך המקומית, הוא הרשם הראשי ברשות המקומית.

ב.      הרישום למוסדות החינוך הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים יתבצע לפי הנחיות הרשם הראשי. מנהל כל מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי חייב לקיים את הוראותיו של הרשם הראשי לגבי הרישום.

ג.        יודגש, חובת הרישום חלה על ההורים. ככלל, ההורים מחויבים לבוא ולרשום את ילדם בעצמם ולא באמצעות הבעלים על מוסד החינוך או מי מטעמו, שאז מדובר בהפרה של הוראות תקנות הרישום.

ד.      מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית יפרסם בהתאם לאמור בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף), תשל"ח-1978 את חובת ההורים לשלוח את בנם ללמוד במוסד חינוכי ואת שמות כל מוסדות החינוך הרשמיים ומוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, שפועלים ברישיון לפי חוק פיקוח על בתי-ספר, התשכ"ט-1969 שבתחום שיפוטה ואת מועדי הרישום.

ה.      בנוסף, יפרסם מנהל מחלקת החינוך את המועדים בהם יוכלו הורי התלמידים לפנות למוסד החינוכי שבתחום הרשות המקומית, כמו כן עליו ליידע את ההורים על האפשרות לרשום את ילדיהם במספר בתי ספר. יובהר, כי הפניה למוסד החינוכי לא תעשה לפני א' לחודש שבט, של השנה הקודמת לשנת הלימודים שלקראתה נערך הרישום.

ו.        לאחר השלמת הליך הפניה למוסד החינוכי, חלה חובה על ההורים לבצע רישום כדין ברשות המקומית בה הינם מתגוררים ולצרף מכתב מהמוסד אליו מבקש התלמיד להתקבל המאשר את נכונות המוסד החינוכי לקלוט אותו, אם הבקשה תתקבל ע"י הרשות המקומית במועד הרישום.

ז.       היה וההורים מבקשים שילדם ילמד במוסד חינוך לא רשמי שמחוץ לרשות החינוך המקומית בה הם מתגוררים, יוכלו לפנות במסגרת הליכי הפנייה, למוסד החינוכי הרצוי להם. לאחר הפנייה ולאחר קבלת מענה מהמוסד החינוכי הרצוי, יגישו הורי התלמיד במועד הרישום בקשת העברה ברשות המקומית בה הם מתגוררים, לפי הקבוע בתקנות חינוך ממלכתי (העברה), התשי"ט-1959 (להלן: "תקנות ההעברה"). על רשות החינוך המקומית לקבל את אישור רשות החינוך המקומית הקולטת, הכל בהתאם לתקנה 12ב לתקנות ההעברה. יובהר כי אין במתן אישור לימודי חוץ כדי לחייב את רשות החינוך המקומית בתשלום אגרת לימודי חוץ.

ח.      הרשות המקומית תאכוף על ההורים את חובתם בהתאם לחוק לימוד חובה לשלוח את ילדם ללמוד במוסד חינוך. כך, עד שכל התלמידים המתגוררים בתחום שיפוט הרשות יהיו משובצים במוסדות החינוך. בכל מקרה תינתן עדיפות לתלמידים המתגוררים בתחומי הרשות המקומית בו מצוי המוסד החינוכי.

ט.      על מנהל המוסד/הבעלות להעביר לרשות המקומית את רשימת התלמידים שהתקבלו למוסד החינוכי לשנת הלימודים העוקבת מיד עם תום מועד קבלת התלמידים ולא יאוחר מתחילת פגרת הפסח. רשות חינוך מקומית לא תתערב בהליכי הקבלה של מוסדות החינוך בהיבט הפדגוגי, אורחות החיים ותקנון המוסד החינוכי.

י.        כל רשות מקומית בראשות מנהל מחלקת החינוך (הרשם הראשי) תדאג לכך שכל התלמידות והתלמידים המתגוררים בתחום שיפוטה ישובצו במוסדות החינוך ברשות החינוך המקומית על בסיס פרמטרים כגון: אורח חיים, תקנון ומקום פנוי ובכפוף לסמכויותיה על פי דין.

מוסדות החינוך נדרשים לקיים את הרישום בשוויון מלא ובשקיפות. ככל שימצא משרד החינוך כי המוסד החינוכי/בעלות ו/או איש חינוך פעל מטעמים העולים לכדי אפליה ו/או בניגוד לנהלים אלה ישקול משרד החינוך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו לרבות: הקפאת התקצוב, כולו או חלקו, סגירת המוסד החינוכי או נקיטת צעדים כלפי איש החינוך וכדומה.

 

2.               פניה למוסד החינוכי : 

בפניה למוסד החינוכי יש לפעול כדלקמן:

א.      הורי התלמיד ימלאו טופס פניה אל המוסד החינוכי המבוקש בנוסח המצורף להנחיות אלה. יובהר, כי אין להוסיף או לגרוע מהנוסח המצורף ואין המוסד החינוכי רשאי להשתמש בטופס אחר אלא אם קיבל אישור לכך ממפקח משרד החינוך.

ב.      המוסד החינוכי המטפל בפניה ירשום את פרטי התלמיד כמפורט בתעודת הזהות. צילום תעודת הזהות יצורף לטופס הפניה.

ג.        המוסד החינוכי רשאי לבקש צירוף תעודות והמלצות מהמוסד החינוכי בו למד התלמיד וכן תמונות התלמיד המועמד.

ד.      תקנון המוסד החינוכי יובא לידיעת ההורים במועד הפניה. הורי התלמיד והתלמיד עצמו יחתמו על הסכמתם לתקנון הבית ספרי והתנהלות התלמיד על פיו לאחר שקראו והסכימו לדרישות  התקנון .

 

3.                על המוסד החינוכי לפעול כדלקמן:

א        המוסד רשאי לערוך בחינה פנימית בכתב לכל פונה בכפוף להנחיות שלהלן:

1)    הבחינה תיערך בעילום שם, באופן שזהות התלמיד הנבחן תהיה חסויה בפני המעריך.

2)    בכל בחינה יש לציין במפורש את הניקוד לכל שאלה ו/או הפרק.

3)    הבחינה יכולה לכלול שאלות בידע כללי, יהדות, אנגלית, מתמטיקה ועברית.

4)    המבחן ישקף רמת שליטה בידע ובמיומנויות ויורכב ממטלות בדרגות קושי שונות.

5)    יש לדאוג לאווירה נינוחה בזמן הבחינה.  

6)    את בחינת הכניסה יש לשמור בבית הספר למשך שלוש שנים מיום הבחינה (חוזר מנכ"ל תשס"א/8 (א)).

7)    המוסד החינוכי ימציא את הבחינה לידי מפקח משרד החינוך בכל עת שיתבקש.

 

ב.         המוסד החינוכי רשאי לערוך ראיון אישי  לכל הנבחנים/ או לאלו שעמדו בסף הבחינה עפ"י החלטת המועצה הפדגוגית בכפוף להנחיות שלהלן:

1)    הראיון יהיה מתועד.

2)    הראיון יערך על פי פורמט אחיד וקבוע מראש אשר יכלול וישקף את הפרמטרים הנבחנים בראיון.

3)     המוסד החינוכי יקבע ויצרף לערכת הקבלה כמפורט בסעיף ה' שלהלן, את הפרמטרים עליהם יבחנו המועמדים בראיון כגון: רמת ההבעה בע"פ, תרבות הפנאי, ועוד.

4)     תיעוד הראיון יהיה מפורט, וישקף נאמנה כל פרמטר בנפרד אשר נבחן במהלך הראיון.

5)    יש לשמור במוסד החינוכי את הטופס המתעד ומפרט את ההתרשמות מהתלמיד.

 

ג.          המוסד החינוכי יקבע מראש את המשקל לכל שלב בהליך הקבלה  (קרי – בחינה בכתב וראיון) אשר יצורף לטופס הפניה. משקל הבחינה בכתב לא יפחת  מ- 40% מהמשקל הסופי .

ד.          המוסד החינוכי יהא רשאי לתת עדיפות במקרים כגון: תלמיד המגיע ממשפחה בעלת רקע סוציו-אקונומי נמוך, תלמיד הבא ממשפחה חד הורית, תלמיד חולה או מוגבל, תלמיד יתום.

ה.         המוסד החינוכי יכין  "ערכת קבלה" אשר תכלול את הנתונים שלהלן:

-    רשימת המועמדים שפנו לביה"ס הכוללת נתוני בחינה, הערכת התלמיד לאחר ראיון.

-    טופס פנייה לבית הספר.

-    מבחני כניסה.

-    טופס תיעוד הראיון.

-    דוגמאות למכתב תשובה (מכתב קבלה ומכתב דחייה).

-    רשימת התלמידים המתקבלים/הנדחים.

-    תיעוד של ערעורים במידה והתקבלו.

    יובהר, המוסד החינוכי ימציא את "ערכת הקבלה" לידי מפקח משרד החינוך בכל עת שיתבקש.

 

4.               מידע חיצוני:

באם ימצא בית הספר כי בידיו מידע אשר עלול למנוע קבלת תלמיד למוסד החינוכי יש לפעול כדלקמן:

א.       מנהל המוסד החינוכי או מי מטעמו יזמין את הורי התלמיד ויציג בפניהם את פרטי המידע על מנת שיוכלו להתייחס. במידה והמידע יהווה נימוק לסירוב קבלת המועמד, על המוסד החינוכי לפרט מה בפרטי המידע החיצוני מונע את קבלתו.

ב.      להורים תינתן אפשרות להשמיע טענותיהם בפני המוסד החינוכי.

ג.        המידע החיצוני יתועד ויימסר על ידי הבעלות לוועדת הערר של משרד החינוך במסגרת הליך הערר, ככל שיתקיים וככל שיתבקש. המידע שיימסר יישאר חסוי ככל הניתן, אלא אם כן הוחלט בוועדת הערר כי חשיפת המידע הכרחית.

 

5.               רצף חינוכי:

הקריטריון בדבר רצף חינוכי מבוסס על שיקולים חינוכיים עניינים שנועדו לשמר את ערכי הקהילה ולקדם מערכת חיים משותפת במוסד החינוכי. ככל שהמוסד החינוכי נותן עדיפות לתלמידים, המגיעים מבתי ספר מסוימים המהווים רצף חינוכי, יודיע על כך המוסד החינוכי מראש במפורש. כמו כן יפורט הנושא בתקנון הבית ספרי.

 

 

6.               קבלת ההחלטה והודעה:

ההחלטה וההודעה להורי התלמיד בכתב בעניין קבלת התלמיד למוסד החינוכי תומצא לא יאוחר מיום ה' בניסן, לפני כל שנת לימודים.

במידה והתשובה הינה שלילית, חובה על המוסד החינוכי לנמק את ההחלטה בכתב ולהמציאה להורי התלמיד כאמור. במקביל יש ליידע בכתב את הורי התלמיד על זכותם לנקוט בהליכי הערעור כמפורט בהנחיות אלה.

 

7.               זכות ערעור למוסד החינוכי ו/או לבעלות:

במידה ותשובת המוסד החינוכי היא שלילית, יש ליידע את הורי התלמיד על זכותם לערער בכתב בפני הנהלת המוסד החינוכי ו/או הבעלות תוך 10 ימים.

 

8.               מענה בכתב- על הנהלת המוסד החינוכי ו/או הבעלות להמציא בכתב אל ההורים את החלטתם הסופית בעניין הערעור תוך 7 ימים מיום קבלת הערעור. במידה והתשובה הסופית הינה שלילית, יש לפרט את נימוקי ההחלטה בכתב. כמו כן, יש  ליידע בכתב את הורי התלמיד על זכותם לפנות לוועדת הערר במשרד החינוך, ועל חובתם לבצע רישום ברשות המקומית במועד וקבלת שיבוץ חלופי .

 

 

 

9.               זכות ערעור לרשות המקומית לאחר השיבוץ:

בתום הליך הפנייה, ולאחר סיום הליך הרישום ברשות המקומית, תשבץ הרשות המקומית את כל התלמידים אשר נותרו ללא מענה חינוכי, במוסדות החינוך הקיימים בתחומי הרשות המקומית. לצורך קבלת החלטה בעניין זה, תביא הרשות המקומית בחשבון במכלול שיקוליה את עמדת המוסד החינוכי הרלוונטי.

על החלטה זו של הרשות המקומית ניתן לערור בפני הרשות המקומית תוך 10 ימים מיום קבלת מכתב השיבוץ. על הרשות המקומית להמציא בכתב לידי ההורים את החלטתם הסופית וליידע את ההורים על זכותם לערור בפני ועדת הערר במשרד החינוך.

 

10.           מתן זכות ערר:

על החלטת הרשות המקומית ניתן לערור בפני ועדת הערר במשרד החינוך. ועדת הערר הפועלת במשרד החינוך תבחן את נימוקי ההורים, את החלטת המוסד החינוכי  ונימוקיו ואת החלטת הרשות המקומית ונימוקיה.

 

 

11.           ועדת הערר במשרד החינוך:

·        הרכב ועדת הערר - מנהל אגף המוכר שאינו רשמי ו/או נציגו יו"ר הוועדה, מפקח מהאגף המוכר שאינו רשמי, מפקח נוסף של משרד החינוך (שאינו מהמוכר שאינו רשמי), נציג הלשכה המשפטית של משרד החינוך. במידת הצורך וככל שימצא לנכון יוזמנו נציגים נוספים לוועדה לרבות נציג ציבור.

·        הוועדה תדון בערר בהרכב של 3 נציגים לפחות ובלבד שבדיון יהיו נוכחים אלה - מנהל אגף א' חינוך מוכר שאינו רשמי ו/או נציגו, מפקח  מטעם משרד החינוך ונציג לשכת היועצת המשפטית.

·        דיון-ועדת הערר תידון ותקבל החלטה בערר המובא בפניה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הערר באגף.

·        הועדה תזמן את הורי התלמיד, מנהל בית הספר וכל אדם רלוונטי אחר לפי שיקול דעתה ואלו יופיעו בפניה.  

·        הועדה תדון בערר בכפוף להנחיות אלו.

·        על ההורים להציג בפני ועדת הערר של משרד החינוך את המסמכים הבאים:

o        מכתב הדחייה של המוסד החינוכי.

o       מכתב הערעור של ההורים למוסד החינוכי ו/או לרשת/בעלות.

o       החלטת  המוסד החינוכי ו/או הרשת/ הבעלות לערעור.

o       החלטת הרשות המקומית בעניין השיבוץ, ככל שניתנה.

o       החלטת הרשות לאחר הערעור על שיבוץ הרשות המקומית, ככל שניתנה.

יובהר, הוועדה לא תדון במקרים בהם לא בוצע ההליך כמפורט לעיל.

·        המוסד החינוכי ו/או הבעלות/רשת תמציא לוועדת הערר את עמדת המוסד החינוכי בכתב. בנוסף יגיע לדיון נציג המוסד החינוכי ו/או נציג הבעלות/רשת.

·        החלטת ועדת הערר- ככל שתתרשם ועדת הערר כי קיימת עילה להתערבותה בשל חריגה מהנחיות אלה ולפי כל דין אחר, תהא ועדת הערר רשאית לקבל כל החלטה שהיה המוסד החינוכי רשאי לקבל מלכתחילה. את החלטתה הסופית תודיע ועדת הערר למוסד החינוכי ולהורי התלמיד בכתב. במקרה בו התקבל הערר של הורי התלמיד יחויב המוסד החינוכי לקבל את התלמיד במסגרת מכסת המקומות הפנויים המיועדים לוועדת הערר כמפורט בהנחיות אלה.

·        הוועדה רשאית לקבל החלטה בעניין התלמיד גם במקרה בו לא התייצבו הורי התלמיד ו/או מנהל המוסד החינוכי ו/או נציג הבעלות/רשת, לפי הזמנת הוועדה. הוועדה רשאית לדון על סמך המסמכים אשר הומצאו לעיונה.

·        ככלל, ועדת הערר לא תידון בעררים שהוגשו לאחר 15 ביולי. הורי התלמיד יהיו רשאים להגיש ערר לאחר מועד זה, רק במידה והוכח שבית הספר או הרשת /הבעלות לא פעלו עפ"י הנחיות אלה.

 

12.   מכסה לערעורים :

המוסד החינוכי ישאיר בכל שנת לימודים מקומות פנויים אשר ישוריינו לטובת תלמידים נדחים אשר בעניינם מצאה ועדת הערר כי נפל פגם בהליך הקבלה. במידה ולא נוצלו המקומות הפנויים כאמור, רשאי המוסד החינוכי להודיע לתלמידים נוספים המצויים ברשימת ההמתנה ע"פ פרמטרים שוויוניים וע"פ המפורט בהנחיות כי התקבלו למוסד החינוכי.

 

13.           שקיפות:

על המוסד החינוכי לפעול על פי קריטריונים ברורים ושקופים ובכפוף להנחיות המפורטות לעיל.

הליכי קבלת התלמידים יהיו פתוחים בפני משרד החינוך ונציגיו, ומפקח מטעם משרד החינוך רשאי יהיה לשבת בכל אחד מההליכים כמשקיף.

 

14.           תקנון:

א.      הנהלת הרשת/בעלות יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של המוסד החינוכי לרבות תקנונים בדבר משמעת, רישום, קריטריונים לקבלה, אורחות חיים ועוד.

ב.      תקנון המוסד החינוכי יהא שקוף, ברור ושוויוני.

ג.         על המוסד החינוכי להעביר את התקנון למשרד החינוך במסגרת הליך הרישוי של המוסד החינוכי. בכל מקרה בכל שנת לימודים על המוסד החינוכי להעביר את התקנון הבית ספרי להתייחסות המפקח.

ד.      תקנון בית הספר שאושר על ידי משרד החינוך יתלה במקום בולט בעת הליכי הפניה ובמועדי הרישום למוסד החינוכי ובכלל.

ה.      ההורה והתלמיד ייחתמו על התקנון הבית ספרי כמפורט לעיל.

ו.        בתקנון יפורטו כללי התנהגות המתייחסים להתנהגות תלמידים, לרבות בזמן הלימודים ובתחומי המוסד החינוכי. ההוראות והנהלים של המוסד החינוכי ישקפו את נגזרת הערכים החינוכיים של בית הספר.

ז.       תקנון בית הספר יפרט את שגרת הלימודים וכללי בית הספר המשותפים לכלל הלומדים במוסד לאורך כל שעות היום.

ח.      תקנון בית הספר יפרט את תנאי הקבלה. בקביעת תנאי הקבלה יחולו גם הוראות אלה:

1.       סמכות רוחנית: אין להתנות את קבלת התלמיד בדרישה לסמכות רוחנית מסוימת בביתו. יובהר, כי המוסד החינוכי רשאי לקבוע  סמכות רוחנית מנחה, ככל שקיימת,  שתחול על אורחות חייו של התלמיד במוסד החינוכי וזאת בהתאם לקבוע בתקנון.

2.        עדה: שיקול זה הינו פסול, כמו גם קביעת מכסה לעדה מסוימת במוסד החינוכי.

3.       שפה: המוסד החינוכי יכול לקבוע כי תנאי לקבלת תלמיד, שאיננו עולה חדש, הינו ידיעת השפה המדוברת בבית הספר, ובלבד שהשפה מאושרת ע"י משרד החינוך. במקרה כזה, בית הספר יבחן את רמת השפה של התלמיד .ככל שמדובר בעולה חדש/ה, אין לקבוע קריטריון זה כתנאי לקבלת התלמיד העולה.

4.       נוסח התפילה: נוסח התפילה הנהוג בבית התלמיד המועמד לא יהווה שיקול בקבלת התלמיד למוסד  החינוכי.

5.       מקום מגורים: המוסד החינוכי ו/או הבעלות/רשת יכולים להביא בחשבון את קרבת מקום מגורי התלמיד והוריו למוסד החינוכי

6.       אחים/אחיות שלומדים במוסד החינוכי: המוסד החינוכי ו/או הבעלות/הרשת יכולים להביא בחשבון את העובדה כי במוסד החינוכי לומדים אחים של המועמד.  

7.       במקרים בהם מספר התלמידים העומדים באותן אמות המידה לקבלה גדול ממספר המקומות הפנויים תיושם שיטת ההגרלה.

ט.     המוסד החינוכי יפרט בתקנון את דרישותיו בדבר לבוש, צניעות ואורחות חיים של התלמיד - קריטריון זה נועד ליצור חברת תלמידים בעלי מכנה משותף אמוני- דתי ולשמר את ערכי הקהילה.